לקריאת המאמר המלא מאת קרלה א. וול, קיילה סמית, פרדריק שיק, ברידג'ט קלהר, אביגיל הוגן, אליזבת א. וויל וג'יין א. רוברטס, לחצו כאן.  

מחקרים הבוחנים את השוליים של תשומת הלב החברתית בקרב אנשים החיים עם תסמונת אקס-אקס (FXS) הסתמכו בעיקר על שיטת מעקב עיניים. מחקרים רבים השתמשו בכלי הערכה זה כדי לנתח את תשומת הלב החברתית אצל ילדים עם FXS בהשוואה לבני גילם הנוירוטיפיים. מחקרים אלה קישרו גם בין תשומת לב חברתית חזותית, שנמדדה באמצעות מעקב עיניים, לבין מדדים של התנהגות חברתית נצפית, כולל מאפיינים של אוטיזם, התנהגות אדפטיבית, טבעית

תשומת לב חברתית ומיומנויות משחק. 

המחברים מציינים כי שיטות מסורתיות למעקב אחר תנועת העיניים עשויות לסייע לנו רק באופן חלקי בהבנת הקשב החברתי החזותי בקרב נבדקים עם שונות נוירולוגית, משתי סיבות. ראשית, משום שהקשב החזותי אינו משקף באופן עקבי את המעורבות הקוגניטיבית. שנית, הימנעות ממבט משמשת בקרב אנשים עם שונות נוירולוגית כאסטרטגיה לניהול העומס הקוגניטיבי. לפיכך, יש צורך בגישה רב-שיטתית. 

המחברים מציעים כי שילוב של גישה מסורתית זו עם שיטה הכוללת ניטור פעילות הלב עשוי להיות הפתרון, שכן ישנן עדויות ברורות לכך שמדדי הלב של ויסות פיזיולוגי תורמים ליכולות קוגניטיביות וחברתיות. קשב מתמשך המוגדר על ידי קצב הלב (HRDSA) הוא מדד פיזיולוגי אמין של קשב מתמשך, המוגדר על ידי תקופה של ירידה מתמשכת בקצב הלב ובשונות קצב הלב. תקופות של קשב מתמשך קשורות למעורבות קוגניטיבית. בשילוב עם התנהגויות התבוננות שנצפו, HRDSA משלב מדדים התנהגותיים ופיזיולוגיים כדי לאינדקס מעורבות קוגניטיבית לצד קשב חזותי, מה שמגביר את התוקף בלכידת מצבים של קשב חזותי מתמשך. 

בסך הכל, המחקר מצא שילדים עם FXS לא נבדלו מילדים נוירוטיפיים או אוטיסטים מבחינת תשומת הלב החזותית הכוללת שלהם למצבים חברתיים. החוקרים קוראים למחקרים עתידיים לבחון את האפשרות לשלב מדדים פיזיולוגיים והתנהגותיים של תשומת לב, שכן פרקטיקה זו עשויה להיות בעלת חשיבות מיוחדת לילדים עם הפרעות נוירו-התפתחותיות ומוגבלויות שכליות, אשר אינם יכולים להפיק תועלת משיטות הערכה מסורתיות או לגשת אליהן.